וויליאם מרשל

וויליאם מרשל היה שחקן, במאי וזמר אופרה אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בזכות תפקידו הראשי ב-Blacula ובסרט ההמשך שלה, Scream Blacula Scream, כמו גם תפקידו ב-Pee-wee's Playhouse.

מרשל ערך את הופעת הבכורה שלו בברודווי ב-1944 בכרמן ג'ונס. ב-1950, הוא למד את בוריס קרלוף כקפטן הוק בהפקה בברודווי של פיטר פן. הוא שיחק את התפקיד הראשי של דה לוד בהחייאה של The Green Pastures ב-1951, תפקיד שחזר עליו ב-1958 בשידור של המחזה ב-BBC. הוא הופיע במספר מחזות שייקספיר על הבמה בארה"ב ובאירופה, כולל התפקיד הראשי בלפחות שש הפקות של אותלו. הרולד הובסון מהסאנדיי טיימס הלונדוני שיבח את הצגתו של מרשל כ"אותלו הטוב ביותר של זמננו".

ב-1968, מרשל הצטרף לקבוצת התיאטרון המרכזי בתיאטרון אהמנסון בלוס אנג'לס כדי לשחק את אותלו בגרסת מוזיקלית ג'אז, Catch My Soul, עם ג'רי לי לואיס בתפקיד יאגו. מרשל גילם את פול רובסון ופרדריק דאגלס על הבמה. הוא חקר רבות את חייו של דאגלס, ובשנת 1983 הפיק ושיחק את התפקיד הראשי בסרט פרדריק דאגלס: עבד ומדיטאי.

הקריירה של מרשל על המסך החלה בסרט מ-1952 לידיה ביילי כמנהיגה מהאיטי. הוא עקב אחריו עם תפקיד בולט כגלייקון, חבר וחבר גלדיאטור של ויקטור מאטור בסרט "דמטריוס והגלדיאטורים" משנת 1954. התנהגותו, קולו וקומתו העניקו לו מגוון רחב, אם כי הוא לא התאים לתפקידים הכפופים להם הוצעו לרוב שחקנים שחורים בני דורו. הוא היה מנהיג מרד מאו-מאו במשהו בעל ערך, והתובע הכללי אדוארד ברוק ב"בוסטון סטנגלר". הוא כנראה קיבל את התשומת לב הרבה ביותר על תפקידו בסרט הערפדים Blacula וההמשך שלו Scream Blacula Scream. בשנים מאוחרות יותר, מרשל שיחק את מלך הקריקטורות ב-Pee-wee's Playhouse.

למרות הרשימה השחורה בגלל קשריו הקומוניסטיים כביכול, מרשל הצליח להמשיך להופיע בטלוויזיה ובסרטים. הוא הופיע בסדרת הריגול הבריטית Danger Man בפרקים שכותרתם "דדליין" ו"המייג'ור הדוהר". הוא גם זכה בשני פרסי אמי מקומיים על הפקה והופעה בהפקה של PBS, "As Adam Early in the Morning", יצירת תיאטרון שהועלתה במקור על הבמה. הוא גם הופיע בפרק של "שעת אלפרד היצ'קוק" שכותרתו, "הצנצנת", עם השחקנים פט בוטראם וג'ורג' לינדזי.

בנוסף למשחק והפקה, מרשל לימד משחק באוניברסיטאות שונות, כולל אוניברסיטת קליפורניה, אירווין, ומכון Mufandi, מוסד אפרו-אמריקאי לאמנויות ומוזיקה באזור וואטס בלוס אנג'לס. הוא עשה עבודה דומה ב-ETA Creative Arts Foundation של שיקגו, אשר ב-1992 כינתה את מרשל לאחד מהגברים האפיים של המאה ה-20 שלה. מרשל נפטר ב-11 ביוני 2003 מסיבוכים שנבעו ממחלת אלצהיימר וסוכרת.

מרשל נחשב בעיני רבים לשחקן לא מוערך בהרבה וכזה שמעולם לא קיבל את המגיע לו. חלקם ציינו שלמרשל הייתה צריכה להיות קריירת מסך הרבה יותר מצליחה וגדולה יותר, אפילו אמרו שמארשל הייתה בחירה מושלמת לתפקיד של ת'ולסה דום בקונאן הברברי.