הארי אלן

מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הארי אלן (באנגלית: Harry Allen; 10 ביולי 1883 - 4 בדצמבר 1951) היה שחקן אופי אמריקאי יליד אוסטרליה מתקופת הסרט האילם והקול.

הוא החל את קריירת המשחק שלו על הבמה עם ארגון J.C. Williamson, והופיע ברחבי אוסטרליה. בשנת 1910 הוא התחתן עם השחקנית עמיתתה מרג'ורי ג'וזפין לבית קונדון בבריסביין. האיחוד לא נחל הצלחה וב-1912 הוא עזב את אוסטרליה לצפון אמריקה. בארצות הברית, אלן היה חבר בלהקת תיאטרון מטיילת, הידועה בביצוע הפופולרי שלהם ל-The Better 'Ole. הוא הופיע בברודווי בתחילת שנות ה-20.

תפקידו הקולנועי הראשון היה בסרט האילם מ-1923, הרגע האחרון, בתפקיד משנה. בקריירה שלו אלן הופיע בלמעלה מ-100 סרטים, בעיקר בתפקידי משנה ובתפקידים קטנים יותר. כמה מהסרטים היותר בולטים שבהם הופיע כוללים: Of Human Bondage (1934), בכיכובן של בט דייויס ולסלי הווארד; הקלאסיקה של האחים מרקס, לילה באופרה; ה-Mutiny on the Bounty המקורי (1935), בכיכובם של צ'ארלס לאוטון וקלארק גייבל; סרטו זוכה פרס האוסקר של ויליאם ויילר משנת 1942, גברת מיניבר, בכיכובם של גריר גרסון, וולטר פידג'ון וטרזה רייט; ג'יין אייר (1944), בכיכובם של אורסון וולס וג'ואן פונטיין; הגרסה של מיקי רוני ואליזבת טיילור ל-National Velvet (1945); ותמונתו של דוריאן גריי (1945), בכיכובו של ג'ורג' סנדרס. הופעתו האחרונה בסרט הייתה בסרט משנת 1949, Challenge to Lassie, בכיכובו של אדמונד גוון.

אלן מת ב-4 בדצמבר 1951, ונקבר בפארק הזיכרון של גלן אבי.