ג'ון ונגרף

כשהיגר לאנגליה ב-1933 כשהנאצים החלו עלייתם לשלטון, הופיע וונגרף ללא חשבונות בכמה סרטים שם, כמו גם בכמה מתוכניות הטלוויזיה הראשונות של ה-BBC שהוצגו אי פעם, אבל הקריירה שלו החלה לדעוך. אולם בסוף 1941 היה לו המזל להופיע בברודווי עם הלן הייז ב"נר ברוח" והחליט להישאר. בשנה שלאחר מכן הוא יצא מערבה והתיישב דרך קבע באזור לוס אנג'לס. שחקן כהה, קר עיניים, דק שפתיים עם אווירה מדויקת וקפדנית סביבו, הוא מצא את עצמו תמיד משחק את הדמויות אותן הוא תיעב. כמה מהנבלים היותר מרושעים שלו הופיעו בסרטים כמו הקלאסי של המפרי בוגרט סהרה (1943/I), כמו גם הילד מסטלינגרד (1943), אסיר U-Boat (1944) ועד שניפגש שוב (1944). בשנים שלאחר המלחמה, הוא נצפה לעתים קרובות כשהיא מציגה אנשי מקצוע אתניים (מדענים, רופאים, פרופסורים, בני מלוכה זרים). כמה מהתמונות היותר איכותיות שהוא שיפר היו Tomorrow Is Forever (1946); הרוזן פון פאפן ב-5 אצבעות (1952); ורונצ'ין במחזמר של אתל מרמן Call Me Madam (1953). למרות ש-Wengraf מעולם לא הגיע לצמרת הדמויות ההוליוודיות, הוא נשאר שחקן חזק ואמין לחלוטין. בשנות ה-50 וה-60 הוא העביר את כישרונותיו לטלוויזיה, והופיע במספר מופעי ראווה דרמטיים ובתוכניות פופולריות כמו "The Untouchables" (1959), "Awaiian Eye" (1959), "The Man from U.N.C.L.E". (1964) ו"מנהרת הזמן" (1966). סרטיו האחרונים כללו תפקידים משניים במשפט בנירנברג (1961), היטלר (1962) וספינת השוטים (1965) בנושא המלחמה. הוא פרש ב-1966, ומת בסנטה ברברה, קליפורניה, בגיל 77, ב-4 במאי 1974.