זיקוקי דינור (1997)

נישי הוא בלש משטרה קשוח ולאקוני. החיים אינם מאירים אליו את פניהם לאחרונה. לא מזמן איבד את בתו, אשתו חולה סופנית ועכשיו הוא מתבשר כי הוריבה, ידידו ושותפו הותיק במשטרה נפצע קשה, מרותק לכסא גלגלים ושקוע בהרהורים אובדניים. נישי מלווה כסף מאנשי היאקוזה כדי לרכוש צבעים לידידו המשותק, שמגלה כי יש בו כשרון ציור, וכן כדי לממן טיול פרידה מהחיים לאשתו האהובה. הכסף אוזל, נישי מסתבך עם אנשי היאקוזה והדבר מוביל למסע של אלימות. סופו של הסרט הוא שיא מצמרר של פיוט ורוך. קיטאנו: שחקן, קומיקאי, תסריטאי, עורך, סופר, מנחה תוכניות טלוויזיה, צייר חובב (הציורים בסרט הם פרי מכחולו), ובעיקר במאי מדהים, מביא את הסרט הטוב ביותר שהוקרן השנה בישראל. לא לעתים קרובות יש הסכמה (מוצדקת) על הקביעה הזו בין המבקרים לקהל. "זיקוקין די-נור" נע בין ניכור לרגש, בין הומור שחור לסנטימנטליות, בין אלימות לפיוט, כשכל הניגודים הנ"ל משתלבים באמצעות תחביר לא מקובל וחדשני הנע בחופשיות בין עבר, הווה ועתיד, לאו דווקא לפי הסדר.