גן (2003)

גן החשמל מוצג בסרט כמקום נידח בתל אביב, שבו הומוסקסואלים צעירים עוסקים בזנות ומתמכרים לסמים. זהו מקום לחסרי כל, החוליה האחרונה בשרשרת, מקום בו אנשים מוכרים את גופם, נאספים למכוניות מזדמנות, עוסקים בסחר בסמים ומסתבכים עם החוק. לאורך שנה, היוצרים רותי שץ ועדי ברש עקבו אחר שני צעירים שהגן הוא ביתם: נינו, פלסטיני החי בישראל ללא אישור ויוצא ונכנס מבתי כלא ומעונות; ודודו, ערבי ישראלי המתמודד ונאבק בהתמכרות להרואין. שני הצעירים נתנו לשץ וברש גישה בלתי מוגבלת לתוך רובדי חייהם האינטימיים ביותר. היוצרים, שהיו מודעים לאמון שזכו בו, יצרו סרט עוצמתי בכנות שלו, והחזירו לדודו ונינו כבוד שפעמים רבות נמנע מהם בחייהם היום יומיים. כנגד הקונפליקט הערבי-ישראלי, הקשיים וחוסר הפתיחות שמופנה כלפי הומוסקסואלים, שני החברים תלויים אחד בשני בשביל תמיכה והרגשת ביטחון ואהבה.