אנחנו לא ניפרד לעולם (2022)

בפרסום המקדים לפסטיבל חיפה נכתב כי יהודה בארקן חוזר בפעם האחרונה לספר את סיפור עלייתו ונפילתו. איך הפך לאחד האנשים החזקים בתעשיית הקולנוע הישראלית, כשהפיק, שיחק, כתב והשקיע את כספו הפרטי בסרטיו. לצד חומרי ארכיון שטרם נראו יסופר כיצד החליט ברקן לנצח את המערכת בדרך שלו. מתפקידים ראשונים ב"הוא הלך בשדות" ו"לופו", מצא את עצמו מחליף ז'אנרים כזיקית – סרטי הבורקס, סרטי המתיחות השנויים במחלוקת ומלודרמות כמו "אבא גנוב". כשנכשל בחייו האישים (נישואין שהתפרקו, בת בברזיל שלא הכיר) דאג לכתוב "סוף הוליוודי" למשברים שפקדו אותו ולצלם אותם כסצנות בסרטיו. כשהיה בשיא כוחו, החליט שהוא חזק מספיק כדי "להמר על כל הקופה" ולמלא בעצמו את כל התפקידים ביצירת סרטי קולנוע, והתרסק.