קולו של פרח (2015)
הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. ג׳ין צ׳ה סון הועסקה כגינסאנג (מארחת מבדרת אנשים חשובים) בתקופת ג׳וסון שנת 1867. צ׳ה סון נהנתה ממופעי פנסורי (סגנון מוזיקה קוריאני מסורתי) והייתה מאזינה לשיעורי פנסורי בסתר. היא הייתה שרה בכל פעם כשהייתה לבדה, עד שהחליטה לבקש מהמורה לפנסורי שין ג׳אה יו ללמד אותה. הוא דוחה את בקשתה מיד מכיוון שבאותו תקופה היה איסור על נשים ללמוד פנסורי ולהופיע בפומבי. היא מסווה את עצמה ומתחפשת לגבר אבל נדחית שוב. כאשר שין ג׳אה יו שומע שאביו של המלך והמחוקק של ג׳וסון מגיעים לקיים תחרות פנסורי לאומית הוא משנה את דעתו ומחליט לאמן את צ׳ה סון לתחרות. אך אסור שיגלו שמדובר באישה אחרת שניהם ימותו.