חדר המוסיקה (1958)

הבמאי ההודי הגדול סטיאג'יט ריי (פאתר פאנצ'אלי) מנציח בסרטו עולם הולך ונעלם, שבמרכזו האריסטוקרטיה הפיאודלית של בנגל ותמיכתה באמנות, שדעכה יחד איתה. ביסאמבהאר רוי הוא אריסטוקרט שכזה, שכספו כמעט ונכחד אך מעמדו החברתי עדיין איתן. למרות שהירושה המשפחתית כבר בדרך למשכון, רוי עדיין מארח קונצרטים פרטיים ויקרים בארמונו המתפורר. הדחף שלו להמשיך ולבזבז את כל כספו על אירועים כאלה רק גדל אל מול סיפורו של צעיר חצוף, שמטפס בסולם המעמדות החברתיים.