החיים יפים (1997)
רוברטו בניני מצליח לספר באמצעות קומדיה מטורפת בעלת אלמנטים של פנטזיה את סיפור השמדת יהודי איטליה, מבלי ליפול ולו פעם אחת למלכודת של טעם רע. זהו סרט הומניסטי שבמרכזו אהבת אדם בכלל ואהבת אב לבן בפרט. בחלקו הראשון, הסלפסטיקי, מתואר סיפור אהבתם של מלצר יהודי שלומיאל ומורה נוצריה, המאורסת לפשיסט, בטוסקנה של שלהי מלחמת העולם השנייה. בחלקו השני של הסרט, הטעון והמורכב, נשלחים האב והבן למחנה ריכוז, ואליהם מתעקשת להצטרף גם האם. האב, שמחליט להגן על בנו הקטן מזוועות הנאצים, מעמיד פנים כאילו שהותם במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים.
