ויליאם ס. בורוז

מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

ויליאם סוורד בורוז השני; ידוע גם בשם העט שלו וויליאם לי; 5 בפברואר 1914 - 2 באוגוסט 1997 היה סופר אמריקאי, משורר, מסאי ואפרפורמר אמריקאי. בורוז היה דמות ראשית של דור הביט וסופר פוסט-מודרניסטי גדול שהשפיע על התרבות הפופולרית כמו גם על הספרות. הוא נחשב ל"אחד האמנים הנוחים ביותר מבחינה פוליטית, המשפיעים תרבותית והחדשניים במאה העשרים." [1] בורוז כתב שמונה עשר רומנים ונובלות, שישה אוספי סיפורים קצרים וארבעה אוספי מסות. יצאו לאור חמישה ספרים של ראיונות והתכתבויות שלו. בורוז גם שיתף פעולה בפרויקטים ובהקלטות עם מבצעים ומוזיקאים רבים, והופיע רבות בסרטים.

הוא נולד למשפחה אמידה בסנט לואיס, מיזורי, נכדו של מייסד תאגיד בורוז, וויליאם סוורד בורוז הראשון, ואחיינו של מנהל יחסי הציבור אייבי לי. בורוז החל לכתוב מאמרים וכתבי עת בתחילת גיל ההתבגרות. הוא עזב את הבית ב-1932 כדי ללמוד באוניברסיטת הרווארד, ולמד אנגלית ואנתרופולוגיה, אך לאחר שנדחה על ידי המשרד לשירותים אסטרטגיים והצי האמריקני לשרת במלחמת העולם השנייה, נשר ובילה את עשרים השנים הבאות בעבודה במגוון עבודות. ב-1943, בעודו מתגורר בעיר ניו יורק, הוא התיידד עם אלן גינסברג וג'ק קרואק, הבסיס בעל ההשפעה ההדדית של מה שהפך לתנועת התרבות הנגדית של דור הביט, תוך שהוא מעורב בהתמכרות לסמים שהשפיעה עליו עד סוף חייו.

חלק גדול מעבודותיו של בורוז הוא אוטוביוגרפי למחצה, שאוב בעיקר מחוויותיו כמכור להרואין, שכן הוא חי ברחבי מקסיקו סיטי, לונדון, פריז, ברלין, האמזונס הדרום אמריקאי וטנג'יר במרוקו. זכה להצלחה עם הרומן הראשון הווידוי שלו, Junkie (1953), אולי ידוע בעיקר ברומן השלישי שלו "ארוחת צהריים עירומה" (1959), יצירה שעוררה מחלוקת שעברה תיק בית משפט לפי חוקי סדום. עם בריון גיסין, הוא גם עשה פופולריות את טכניקת החיתוך הספרותי ביצירות כמו טרילוגיית נובה (1961–64). ב-1983 נבחר בורוז לאקדמיה האמריקאית ולמכון לאמנויות ואותיות, ובשנת 1984 זכה בפרס ה-Ordre des Arts et des Lettres מצרפת. ג'ק קרואק כינה את בורוז "הסופר הסאטירי הגדול ביותר מאז ג'ונתן סוויפט", מוניטין שהוא חב ל"חתרנותו לכל החיים"[1] של המערכות המוסריות, הפוליטיות והכלכליות של החברה האמריקאית המודרנית, המנוסחת בסרדוניזם הומוריסטית אפלה לעתים קרובות. ג'יי ג'י באלארד ראה בורוז הוא "הסופר החשוב ביותר שצמח מאז מלחמת העולם השנייה", בעוד נורמן מיילר הכריז עליו "הסופר האמריקני היחיד שעשוי להיות בעל גאון".

לבורוז נולד ילד אחד ב-1947, וויליאם סוורד בורוז השלישי, עם אשתו השנייה ג'ואן וולמר, שמתה ב-1951 במקסיקו סיטי לאחר שבורוז ירה בה בטעות בראשה כשהיא שיכורה, אירוע שחדר עמוקות לכל כתביו. בורוז מת בביתו בלורנס, קנזס לאחר שלקה בהתקף לב ב-1997.

תיאור למעלה ממאמר ויקיפדיה William S. Burroughs, מורשה תחת CC-BY-SA, רשימה מלאה של תורמים בויקיפדיה.