טוני ביל

מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. ג'רארד אנתוני "טוני" ביל (נולד ב-23 באוגוסט 1940) הוא שחקן, מפיק ובמאי אמריקאי. הוא הפיק את הסרט "העוקץ" ב-1973, עליו חלק את פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר עם מייקל פיליפס וג'וליה פיליפס. העוקץ הפך לאחד הסרטים המרוויחים ביותר בהיסטוריה.

הוא התמחה באנגלית ובאמנות באוניברסיטת נוטרדאם בסאות' בנד, אינדיאנה, ממנה סיים את לימודיו ב-1962. ביל החל את הקריירה שלו כשחקן בשנות ה-60, והופיע לראשונה על המסך כאחיו הצעיר המתוחכם של פרנק סינטרה בסרט "Come Blow Your". הורן (1963). ביל התמחה בצעירים חביבים אך לא בהירים מדי ובמובילים צעירים. הקרדיטים שלו כוללים את None But the Brave (1965), You're A Big Boy Now (1966), Never a Dull Moment (1968), Ice Station Zebra (1968), שמפו (1975), הדרקונים הקטנים (1980), ההרפתקה הגדולה של פי-ווי (1985), ופחות מאפס (1987).

ביל המשיך לשחק בסרטי טלוויזיה, מיני-סדרות ומקומות אורחים, אם כי בתדירות הולכת ופוחתת כשהתפנה לבימוי. הוא הופיע בפרק "Chaff In The Wind" משנת 1966 של המערבון הארוך "The Virginian". לאחר מכן הופיע בפרק "הטורפים" מ-1967 בסדרת המערבונים של NBC The Road West בכיכובו של בארי סאליבן.

ב-1980, ביל ביים את סרטו הראשון, "שומר הראש שלי". משם הוא המשיך לביים את Six Weeks (1982), Five Corners (1987), Crazy People (1990) A Home of Our Own (1993), ו-Flyboys (2006) שלטענת ביל הייתה אחת התכונות הראשונות שצולמו במלואן. מצלמות דיגיטליות. בטלוויזיה ביים ביל בין היתר את "חג המולד אחד" של טרומן קפוטה, "מלחמת מחוז הרלן" ו"תמונות של הוליס וודס".

ב-2009 פרסם ביל את הספר Movie Speak: How to Talk Like You Belong on a Film Set. הספר עוקב אחר האטימולוגיה של שפת הסט של הסרט והוא מלא בסיפורים מהקריירה של ביל בקולנוע.

בין השנים 1984-2000, הוא החזיק יחד עם דאדלי מור במסעדה המפורסמת 72 Market Street, מסעדה בוונציה, קליפורניה.

הוא נשוי לאשתו השנייה, הלן באק בארטלט לשעבר, המפיקה/שותפה שלו בסרטי Barnstorm בוונציה. לזוג שתי בנות, מדליין ודפנה.

תיאור למעלה ממאמר ויקיפדיה טוני ביל, מורשה תחת CC-BY-SA, רשימה מלאה של תורמים בויקיפדיה.