לאונרד כהן

מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

לאונרד נורמן כהן, CC GOQ (21 בספטמבר 1934 - 7 בנובמבר 2016) היה זמר, כותב שירים, משורר, סופר וצייר קנדי. עבודתו חקרה בעיקר דת, פוליטיקה, בידוד, מיניות ויחסים אישיים.[2] כהן נכנס הן להיכל התהילה של המוזיקה הקנדית והן להיכל התהילה של כותבי השירים הקנדיים, כמו גם להיכל התהילה של הרוקנרול. הוא היה בן לוויה ממסדר קנדה, הכבוד האזרחי הגבוה ביותר במדינה. בשנת 2011 קיבל כהן את אחד מפרסי נסיך אסטוריאס לספרות ואת פרס גלן גולד התשיעי.

כהן המשיך בקריירה כמשורר וסופר בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, ולא פתח בקריירה מוזיקלית עד 1967, בגיל 33. אלבומו הראשון, שירים של לאונרד כהן (1967), זכה לשלושה אלבומים נוספים. של מוזיקת ​​עם: שירים מחדר (1969), שירים של אהבה ושנאה (1971) ועור חדש לטקס הישן (1974). את התקליט שלו מ-1977 Death of a Ladies' Man כתב והפיק פיל ספקטור, שהיה התרחקות מהסאונד המינימליסטי הקודם של כהן. ב-1979 חזר כהן עם השירים האחרונים המסורתיים יותר, ששילבו את הסגנון האקוסטי שלו עם ג'אז והשפעות מזרחיות וים תיכוניות. "הללויה" יצא לראשונה באלבום האולפן Various Positions של כהן בשנת 1984. I'm Your Man בשנת 1988 סימן את תורו של כהן להפקות מסונתזות והוא נותר אלבומו הפופולרי ביותר. ב-1992 הוציא כהן את ההמשך שלו, "העתיד", שהיה לו מילים אפלות והתייחסויות לתסיסה פוליטית וחברתית.

כהן חזר למוזיקה ב-2001 עם יציאתו של עשרת השירים החדשים, שהיה להיט גדול בקנדה ובאירופה. אלבומו האחד-עשר, Dear Heather, יצא בעקבותיו ב-2004. לאחר שורה מוצלחת של סיבובי הופעות בין 2008 ל-2010, הוציא כהן שלושה אלבומים בארבע השנים האחרונות לחייו: Old Ideas (2012), Popular Problems (2014) ו-You Want It Darker (2016), האחרון שבהם שוחרר שלושה שבועות לפני מותו.

תיאור למעלה ממאמר ויקיפדיה Leonard Cohen, מורשה תחת CC-BY-SA, רשימה מלאה של תורמים בוויקיפדיה​