מונטגו אהבה

מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מונטגו לאב (ב אנגלית : Montagu Love ; 15 במרץ 1880 - 17 במאי 1943 ), הידוע גם בשם מונטגיו לאב , היה שחקן מסך , במה ו וודוויל אנגלי.

נולד בשם הארי מונטגיו לאב בפורטסמות', המפשייר, הוא היה בנם של הארי לאב (נולד 1852) ופאני לואיזה לאב, לבית פואד (נולדת 1856); אביו היה רשום כרואה חשבון במפקד האנגלי של 1881. לאב, שהתחנך בבריטניה הגדולה, החל את דרכו כאמן וככתב צבאי עם עבודתו החשובה הראשונה כקריקטוריסט בעיתון לונדוני. האהבה חידדה את הכישרונות הבסיסיים הבימתיים בלונדון, ובשנת 1913 הפליגה לקנדה וחצתה את הגבול לארצות הברית בנובמבר עם הפקה של חברת דרכים של "Grumpy" של סיריל מוד.

בדרך כלל לאב לוהקה לתפקידי נבל חסרי לב. בשנות ה-20, הוא שיחק עם רודולף ולנטינו ב"בן השייח", מול ג'ון ברימור בדון חואן, והופיע עם ליליאן גיש בסרט "הרוח" מ-1928. הוא גם גילם את "קולונל איבטסון" ב"לנצח" (1921), גרסת הסרט האילם של פיטר איבטסון. אהבה הייתה אחד הנבלים היותר מצליחים בסרטים אילמים.

אחד מסרטי הסאונד הראשונים של לאב היה הסרט "האי המסתורי" בשיתוף עם ליונל ברימור. ב-1937 הוא גילם את הנרי השמיני בגרסה הקולנועית המדברת הראשונה של הנסיך והעני של מארק טוויין, עם ארול פלין. לאב גילם את הבישוף הקנאי של הקנונים השחורים בהרפתקאות רובין הוד, בכיכובו של פלין. עם זאת, הוא שיחק גם דמויות סמכותיות גסות, כמו מסייה קאוויניאק, שבניגוד להיסטוריה, דורש את התפטרותם של האחראים לכיסוי דרייפוס, ב"חיי אמיל זולה" (1937), וכן את דון אלחנדרו דה לה וגה, שבנו נראה כפושע אבל הוא בעצם זורו, בגרסת 1940 של The Mark of Zorro, בכיכובו של טיירון פאוור.

ב-1941 גילם רופא בסרט "ניצחון זוהר", בו כיכבו גם ג'יימס סטפנסון, ג'רלדין פיצג'רלד ודונלד קריספ. ב-Gunga Din משנת 1939, מונטגו לאב הוא זה שקורא את הבית האחרון של שירו המקורי של רודיארד קיפלינג על גופתו של דין ההרוג.

סרטו האחרון של לאב שיצא לאקרנים, Devotion, יצא לאקרנים שלוש שנים לאחר מותו בגיל 63 בשנת 1943. הוא נקבר בקפלה של משרפת פינס. תקופת המשחק האחרונה שלו הייתה ב-Wings Over the Pacific (1943).