לסלי בראון

מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

לסלי בראון (נולדה ב-1958) היא רקדנית ושחקנית בלט אמריקאית.

היא נולדה לסלי בראון, בתם של קלי בראון ואיזבל מירו. היו לה שני אחים ואחות אחת; אחיה קווין הוא מפיק סרטים. בגיל שבע החלה לרקוד, ותתאמן בסטודיו של אביה באריזונה, יחד עם אחיה איתן ואחותה אליזבת. היא זכתה במלגה ללימודים בבית הספר לבלט אמריקאי, ואז הצטרפה לבלט המכובד של העיר ניו יורק.

היא הופיעה בסרטי הריקוד נקודת המפנה (1977), ניז'ינסקי (1980) ורקדנים (1987), כל אחד בבימויו של הרברט רוס, הסנדק שלה. ב-1977 היא קיבלה מועמדות לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, על תפקידה של אמיליה רודג'רס ב"נקודת המפנה". היא גם הופיעה בסדרת הטלוויזיה Happy Days ככוכבת אורחת.

ב-1976 הצטרפה כסולנית לתיאטרון הבלט האמריקני, ולאחר מכן הפכה למנהלת ב-1986. היא פרשה מהלהקה ב-1993. מאז היא הופיעה בהופעות אורח, למדה משחק במשך שלוש שנים והופיעה בתוכנית "הנעליים האדומות" בברודווי. היא גם עשתה כוריאוגרפיה ולימדה ריקוד. בשנת 1997 הוענק לה פרס ההישג המכובד מטעם ברית הריקודים של העיר ניו יורק.

אביה נפטר עקב התקף לב ב-1981.

תיאור למעלה ממאמר ויקיפדיה לסלי בראון, מורשה תחת CC-BY-SA, רשימה מלאה של תורמים בויקיפדיה.