סלסו בוגלו

בוגאלו התחיל בעולם המשחק בלוגרונו, שם התגורר שש שנים בצעירותו והיה חבר בקבוצות העצמאיות לופה דה רואדה ותיאטרון אדפסיו סטודיו, בנוסף להקים ובימוי את JUBY (הרובע המאוחד של הנוער יאג) שם הוא חי, ובשנת 1976 זכה בפרס הלאומי לתיאטרון קומי עם חלילן המזבח של ג'ורדי טייקסידו.

הפוך לאחד משחקני הבמה הטובים ביותר של הסצנה הלאומית, בוגאלו לא עשה את הופעת הבכורה שלו בסרט עד גיל 52 בפיקודו של חוט חוסה לואיס בשפת הפרפרים. מאז מתגלה כאחד הצדדים המוכשרים ביותר של הקולנוע הלאומי בזכות כותרים כמו Los lunes al sol, של פרננדו לאון דה ארנואה, והחיים שמחכים לכם, מאת מנואל גוטיירז אראגון.

אחד הפרצופים המוכרים ביותר בסדרה ובסרטי גליציה האחרונים, למרות הכרה ארצית הוא מגיע מידו של אלחנדרו אמנבר, עם אחיו הנייר רמון סמפדרו ב"הים שבפנים", פרשנות שזיכתה אותו בפרס גויה לשחקן המשנה הטוב ביותר. ואיגוד השחקנים הספרדים (איגוד השחקנים).

תפקיד קולנועי גדול נוסף הוא מגיע עם הסרט "ליל החמניות" (2006) ואמדאו, הסוף של המשמר האזרחי בכפר בקסטיליה אי לאון, שם הביצועים שלו יוצאי דופן: מגלם קיימן מנוסה, I incanecido באמנות , חדור אנושיות ועדינות, ובוחר שלא לעמוד בחובת האהבה שלהם לבתו.

עבודתו האחרונה כוללת 53 ימים של חורף (2006), בושה (2007) ואומץ (2009). כמו כן, תפקידים ראשיים ב-Ash Sky (2008) וב-Amador (2010), שיתוף הפעולה השני שלו עם פרננדו לאון דה ארנואה.

יש לו ניסיון רב בתיאטרון ומייסד להקות התיאטרון גזר אולימפוס ו-TE, ובכן השתייך לחברות אחרות בגליציה ולוגרוניסאס. עורך אסיפות שונות בגליציה בין השנים 1988-1992. בשנת 1995 הוא ייסד את AFAP (Classroom Training Actors Pontevedra), המוקדש באופן בלעדי להכשרת שחקנים המבוססים על התיאוריות של סטניסלבסקי וביים הפקות רבות, מיוצגות ברובן בגליציית, כהקדמה לתיאטרון, הנזק שהוא עושה הרחה או התעוררות