ג'יימס בסט

מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'יימס בסט (נולד בג'וול פרנקלין גאי; 26 ביולי 1926 - 6 באפריל 2015) היה שחקן טלוויזיה, קולנוע, דמות, קול ובמה אמריקאי, כמו גם סופר, במאי, מאמן משחק, אמן, פרופסור בקולג', ו מוזיקאי, שהקריירה שלו נפרשה על פני שבעה עשורים של טלוויזיה. הוא הופיע כאורח במוזיקת קאנטרי ובתוכניות אירוח שונות.

אחד השחקנים העסוקים בהוליווד, שהחל את קריירת החוזה שלו באולפני יוניברסל ב-1949, שם פגש את השחקנים הלא מוכרים ג'ולי אדמס, פייפר לורי, טוני קרטיס ורוק הדסון. הקריירה הארוכה של בסט החלה בסרטים בשנת 1950. הוא הופיע בעיקר במערבונים, שיחק מול אודי מרפי בקנזס ריידרס (1950), The Cimarron Kid (1952) ו-The Quick Gun (1964), ריימונד מאסי בשבעה גברים כועסים (1955), ג'ורג' מונטגומרי ב- Last of the Badman (1957), פרנק לאבג'וי ב-Cole Younger Gunfighter (1958), ורנדולף סקוט ב-Ride Lonesome (1959). הוא גם כיכב בסרט הפולחן של המדע הבדיוני, החושים הרוצחים (1959) ובהמשך שלו, שובו של החושים הרוצחים (2012). הוא ידוע בעיקר בשל משחקו של השריף המטומטם רוסקו פ. קולטריין באקשן/קומדיה Dukes of Hazzard, תפקיד שהוא תיקן בסרט The Dukes of Hazzard: Reunion! (1997) כיוון שדמותו הייתה כעת "בוס" של מחוז האזארד כמו גם שריף, ושוב ב-The Dukes of Hazzard: Hazzard in Hollywood (2000).