אוססיונה (1944)
סרט שהוא נקודת ציון חשובה בקולנוע האיטלקי, לדעת רבים – מבשרו של הניאוריאליזם האיטלקי. התסריט הוא עיבוד חופשי, (חסר זכויות) ל"הדוור תמיד מצלצל פעמיים", של ג’יימס קיין. נווד מתאהב באשת פונדקאי, והם מחליטים לחסל את הבעל, שעומד בדרכם. בהשפעת הקולנוע של רנואר וקארנה והרומנים הנאטורליסטיים של ג’ובני ורגה, מעניק ויסקונטי משמעות חברתית עמוקה למלודרמה הקיצונית שכתב קיין. זהו גם אחד העיבודים האירוטיים ביותר לרומן זה. למרות שהוא נוצר בימי הפאשיזם, מצליח ויסקונטי ליצור סרט אמיץ וליבראלי, הן מבחינה נושאית והן מבחינה סגנונית.
